הספר: מסעודה

לפני חמש שנים לקח העיתונאי יקיר אלקריב (57) את סבתו מסעודה רביבו (93) לבקר חברה שלה שאושפזה בבית החולים. אחרי כמה שעות חזר לשם כדי להסיע אותה לביתה בהרצליה. בדרך היו פקקים אינסופיים, והם מצאו את עצמם מבלים שעתיים במכונית. ואז, פתאום, היא סיפרה לו את הסיפור שהסתובב במשפחה ושאף אחד לא ממש דיבר עליו.

​

"שמעתי ממנה על תמי, הדודה שלי, ואיך ניסו לחטוף אותה בימי קום המדינה, כשהיא הייתה עולה חדשה. סבתא סיפרה לי שהאחות בבית החולים אמרה לה: 'הילדה שלך חולה, תשאירי אותה בבית החולים ותחזרי עוד שלושה חודשים לקחת אותה'. היא הלכה ברגל הביתה, ואחרי שלושה חודשים חזרה, ואמרו לה: 'סליחה, אין פה שום ילדה כזאת'. סבתא שלי לא ויתרה, הקימה מהומה, ובסוף מצאו את הילדה".

כדי לדעת לאן התגלגלה התינוקת, בתם של מסעודה ויעקב אלקריף, זוג עולים ממרוקו שעלו ארצה בפברואר 1948 כשרק קומץ מילים בעברית שגור בפיהם, תצטרכו לקרוא את "מסעודה" (הוצאת עם עובד), ספרו של יקיר אלקריב (שם המשפחה עוברת על ידי אביו), המגולל את תולדות משפחתו, אלו האמיתיות ואלו המומצאות.